האם אנחנו מקבלים החלטות טובות יותר אחרי השינה?
מכירים את הביטוי: "תן לי לישון על זה?" כמה פעמים השתמשתם בו כדי לתת לעצמכם זמן לקבל החלטה גדולה כקטנה: הצעת עבודה, חבר שהזמין אתכם לטוס אתו לחו"ל או אפילו סוכן מכירות שהתקשר עם הצעה "שאי אפשר לסרב לה".
בין אם אתם באמת צריכים לחשוב ובין אם מדובר בנפנוף עדין, זהו במשפט שכולו טקטיקה למשיכת זמן. אלא שמאחוריו עומד בסיס הגיוני: שינה טובה עוזרת לקבל החלטות בצורה טובה יותר.
מחקרים קבעו שלחוסר שינה השפעה ישירה על בריאות האדם. חוסר שינה גורם לעצבים, פוגע בביצועים הלימודיים, ביכולת התפקוד בעבודה ובחיי היומיום ומשפיע גם על מנגנונים גופניים.
רופאים ממליצים על 7-9 שעות שינה לאדם מבוגר, גם כמובן במחיר של הקדמת שעת השינה. לפיכך, כמובן שלחוסר שינה יש השפעה ישירה על איכות קבלת ההחלטות.
"שינה הכרחית לבריאות פיזיולוגית ומנטלית. מחקרים מראים שלחסך שינה ולשינה מקוטעת השפעות שליליות על התפקוד הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי", מסבירה הפסיכולוגית ד"ר מיכל כהן.
"למשל, לאחר לילה של שינה מוגבלת, נבדקים מבצעים מטלות זיכרון, ריכוז וקשב ברמה נמוכה ביחס לנבדקים שישנו היטב.
דפוסי קבלת ההחלטות שלהם נמהרים יותר – בפרט במצבים עמומים, הם נוהגים באופן מסוכן יותר ומדווחים על מצב רוח נמוך יותר, חרדה וכעס מוגברים".
הנקודה הזו יכולה להסביר החלטות עליהן אנחנו מצהירים במצבי שפל או קיצון. השתקפות לא מחמיאה מהמראה תביא אתכם להכריז: "ממחר – דיאטה". ערב שתייה כבד יכול להוביל לאמירה מפורשת: "אני לא נוגע יותר באלכוהול". אלו החלטות אימפולסיביות שמושפעות מתנאים פיזיים לא נוחים.
כמה זמן הן מחזיקות? בדרך כלל עד החזרה לתנאים אופטימליים. למשל: אחרי שינה טובה. אז, יותר קל לקבל את ההחלטה המושכלת.
בשנת 2015, ביצעו רבקה ספנסר מאוניברסיטת מסצ'וסטס ושותפיה מבית הספר לעסקים בהרווארד מחקר בנושא השפעת השינה על קבלת ההחלטות.
שתי קבוצות נבדקים קיבלו מידע על מנשא למחשב נייד. הנבדקים שקיבלו את המידע בשעות הבוקר וישנו היטב, זכרו טוב יותר את הפרטים על המוצר,אבל הביעו פחות רצון לרכוש אותו מאשר הנבדקים שקיבלו את המידע באמצע הלילה. כלומר, דווקא אלו ש"שישנו על זה", הרגישו פחות טוב לגבי המהלך מאשר אלו ש"הלכו עם תחושת הבטן".
כשמדברים על קבלת החלטות, חשוב להפריד בין החלטות אקטיביות לפסיביות. בהרצאת ה-TE- שלו, פרופסור יוסי יסעור, מומחה לקבל החלטות ממכללת רופין, מציין את אפקט הסטטוס-קוו: "החלטה פסיבית להישאר קלה בהרבה מהחלטה אקטיבית לשנות". אפשר מכאן רק להניח שככל שתהיו רגועים יותר, אחרי שהתקררתם, עיכלתם את המידע ואתם צלולים יותר, ההחלטה המושכלת תהיה גם ההחלטה הקלה היותר והנכונה יותר עבורכם.
כלומר, כשזה נוגע להחלטות שאפשר להגדיר אותן כהרות גורל בחיים: בריאות, ילדים, זוגיות וקריירה, אתם רוצים להיות במצב מיטבי כדי לקבל החלטה מושכלת – אקטיבית או פסיבית. אנחנו אוספים בחיים לא מעט כלים שעוזרים לנו לקבל החלטות: מפתחים תחושת בטן, אינסטינקטים, ניסיון עסקי ועין לדברים.
יש גם כאלה שנשענים על אמונות תפלות או עזרים מעולם המיסטיקה. אבל השימוש בכל אחד מהכלים הללו מתבצע בצורה אופטימלית כשאתם במצב הכי טוב שלכם.
אז בפעם הבאה כשאתם אומרים למישהו ש"אתם צריכים לישון על זה", תתכוונו לזה. תעמדו מאחורי המילה שלכם ולכו לישון.