מה עושה המזגן לשנת הלילה שלנו?

אין לאן להימלט: הקיץ הישראלי כאן. וכמה שלא נרצה לדמיין שאנחנו נופשים הרחק במקום קריר יותר, נראה שיחלוף עוד זמן רב בטרם נצליח להתאוורר באקלים אחר. בינתיים אלה רק אנחנו והחום.

שנת הלילה שלנו היא אחת הנפגעות העיקריות מהקיץ. אם שפר מזלנו וזכינו בבריזה לילית (בהתאם לאזור המגורים ולשיגיונות המזג) – הרווח כולו שלנו. הפתרון של רבים מאיתנו ללילות נטולי אוורור טבעי הוא המזגן: הישראלים לרוב, כך על פי סקרים בעבר, מעדיפים להישאר עם המזגן ושמיכת הפוך לגיבוי – במקום לשקול אפשרות של מעבר לקירור סולידי יותר, כמו מאוורר, ושמיכה דקה. אבל מה המחיר של השימוש הלילי במזגן?

בטרם נשמיץ את עבודתו של המכשיר שבלעדיו אין לנו זכות קיום כאן בקיץ, כדאי שתדעו: ללינה בסביבה קרירה יש דווקא יתרונות – מחקרים מגלים כי זו מגבירה את חילוף החומרים בגוף ומסייעת להצטברותו של שומן טוב בגוף – ואפילו נמצא קשר לסיוע במניעת מחלות מטבוליות מסוימות. זה נוסף לעובדה הפשוטה שהיא מקצרת לרוב את שעת ההירדמות (בהנחה שלא הקפאתם את החדר להחריד), ושבסופו של דבר תקומו מזיעים פחות.

חשוב גם לדעת ששינה בטמפרטורה גבוהה מדי פוגעת בשחרור המלטונין לגוף, שחיוני לשינה בריאה, ובשורה התחתונה – אנחנו בהחלט בעד לצנן במידת הצורך את הטמפרטורה בחדר.

אבל המחיר אכן קיים, ולמזגן נודעות גם כמה השפעות לא ממש מוצלחות על גוף האדם, בפרט במהלך הלילה, אז עובר הגוף ל"הילוך נמוך", נעשה פעיל פחות וחשוף יותר לפגיעות שונות.

שינויים בהרגלי התנועה

שרירים תפוסים היא לא תופעה זרה למי שמורגל בשינה עם מזגן דולק. השרירים זקוקים למעבר דינמי של אנרגיה ודם בגוף, ואילו הקור מייצר תהליך של האטה וכיווץ ומגביל את היכולת של הדם להגיע לכל המקומות הנכונים. התוצאה: שרירים תפוסים המלווים לעתים בכאב טורדני.

באופן דומה, נחוש לפעמים את ההשפעה ישירות על הגב – ואחד הטריגרים הידועים לתופעת הגב התפוס, הנפוצה-מדי ממילא, הוא קור. הוא יכול לחלחל אל הגב התחתון, העליון, או אם זכיתם בכל הקופה – אל שניהם.

פתאום שפעת

שפעת באמצע הקיץ?  אחד הדברים המתסכלים. בימי קורונה טרופים אלו, על אחת כמה וכמה – כשהרגישות לכל תסמין דמוי-שפעת עלולה להשפיע ישירות על מהלך חיינו ואפילו על הסביבה. אבל שפעת ואפילו "סתם" הצטננות – נזלת, אף סתום, התעטשויות, הן כמה מהתוצאות הישירות יותר של שינה תחת מיזוג אוויר.  גם בימי עבודה פעילים, תוך כדי תנועה, אנחנו חשים לפעמים את ההשפעות האלה יד עם כניסתנו לסביבה עם מזגן. על אחת כמה וכמה כאשר אנחנו סטטיים, ישנים ומקבלים את כל הקור הזה ישר לווריד  – או למערכת החיסונית.

אלרגיה וחיות אחרות

השהות במבנה סגור עם מערכת אוורור פנימית היא רעה חולה בכל הנוגע להפצת מחלות ואלרגנים שונים כמו קרדית האבק ואפילו עובש מהמזגן עצמו. מי שכבר מורגל בתגובות אלרגניות, עלול לחוש בהחמרה של התופעות הנלוות, ואצל אחרים עלולה שהייה ממושכת ורציפה בבית ממוזג להוביל להתפרצות של אלרגיה.

שאלה של נוזלים

מזג האוויר החם מקושר פעמים רבות לתחושה של "התנפחות" הנוצרת מהתרחבות כלי הדם – מי שעונדת טבעות על ידה יודעת, שטבעת שנכנסה בקלות בחורף לא בהכרח תחליק בקלילות את דרכה החוצה בקיץ. מנגד, עלול גם הקור עלול לגרום לתחושה דומה ברגליים – אבל לא מאותן הסיבות: האוויר המצונן גורם לנטייה של הנוזלים לשקוע כלפי מטה, והתוצאה עלולה להיות רגליים בצקתיות (ורצועת בונוס – גם השתנת יתר הגורמת לריצות תכופות לשירותים).

תקופת היובש

אוויר יבש ודל בלחות הוא מאפיין מרכזי בסביבת המזגן. בתום שעות שינה ארוכות (כך לפחות אנו מקווים), ללא אכילה / שתייה / התאווררות מהמזגן עצמו, סביר מאד שתמצאו את עצמכם עם פה יבש וגרון כואב – לא דרך מרנינה במיוחד להתחיל איתה את הבוקר.

האוויר היבש עלול אף לגרום לאור יבש ומגורה, אדמומיות וגירוד – המחייבות פעמים רבות התייחסות מיוחדת במהלך חודשי הקיץ.

אז מה עושים?

הפתרון האידיאלי נמצא איפשהו באמצע. אף אחד לא מצפה שתאדו את עצמכם למוות כדי למנוע תופעות אחרות, אבל כדאי בכל זאת לשקול חלופות כמו מצנן או מאוורר, וחשוב יותר – לשלוט בטמפרטורה, שצריכה על פי ההמלצות לנוע איפשהו בין ה-16 ל-21 מעלות.