כמה זמן ישנים באמת?

"כלא? אני ממליץ לכל אחד. ישנתי 15-14 שעות ביום, לא ירד לי החיוך" – כך צוטט לאחרונה בתקשורת אסיר ידוע לשעבר – ועורר בכמה אימהות עייפות אי אלו הרהורי עבירה. מנגד, כותרות השבועות האחרונים סביב בריחתם ההוליוודית של כמה אסירים, מעלה לא מעט שאלות לגבי שעות השינה שזכו להן בפועל….

כך או כך, מסקרן באמת לדעת: כמה שעות ישנים באמת אסירים בלילה?  ושוטרים? ורופאים, ודיילות, וכתבים? כל אחד והעיסוק שלו – כל עיסוק, והמחיר שהוא גובה. יאללה לדרך:

אסירים

זהו אמנם לא מקצוע, ונכון שהלו"ז הרשמי בין ארבעת כותלי הכלא אינו מקפח את שעות השינה שלהם – אבל מתברר כי מדובר בפלח אוכלוסייה שסובל מאוד מהפרעות שינה. לכאורה, יש לאסירים סדר יום מובנה מבחינה שעות מסדר ואורחות, למעשה מדובר בשגרה שהיא סיוט. הצפיפות בתא, הרגלי השינה של האחרים ותנאי הכליאה יוצרים הפרעות שינה והאסירים אינם ישנים שמונה שעות בלילה, אלא פחות. מחקר מ-2018 מצא כי 60% מהאסירים סובלים מהפרעות שינה, מה שכמובן מקצין את האגרסיביות והדיכאון בקרבם.

שוטרים

גם מהצד השני של המתרס, הדברים לא שונים לגמרי: העבודה במשמרות, הלחץ, הכוננויות והעובדה שעליהם לתת מענה מהיר במשך כל שעות היממה, הופכת את השוטרים לכאלה שסובלים ממחזור שינה לא תקין. מחקר שנערך בשנת 2007 בקרב יותר מ-4,000 שוטרים על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, הצביע על "הפרעות שינה נפוצות ביותר" בקרב השוטרים. בין הפרעות השינה שנחקרו היו דום נשימה חסימתי בשינה, תסמונת רגל חסרת מנוחה, נדודי שינה, הפרעת שינה במשמרת עבודה מתוך הנבדקים, 6.8 אחוז היו חיוביים לנדודי שינה. העייפות הזאת באה לידי ביטוי גם ב-FBI, שבדו"ח שפרסם ב-2009 נמצא כי 24 מתוך 47 סוכניו נהרגו באותה שנה בתאונות דרכים, שכנראה הסיבה להן היא עייפות. מחקר שערך פרופ' ג'ון ויולנטי מאוניברסיטת באפלו בארה"ב מצא כי שוטרים שעובדים בשטח במשך שנות ה-40 לחייהם מתים בגיל צעיר יותר משמעותית – 66 בממוצע. רבים מהם דיווחו על עייפות והם סובלים מהפרעות שינה רבות, וככל הנראה יש לכך השפעה קשה בטווח הרחוק.

רופאים ואחיות

כל מי שביקר בבית החולים באמצע הלילה וראה מיון מלא במטופלים ורופאים ואחיות מתרוצצים ביניהם מבין שזהו מקצוע שבו השינה היא צ'ופר: לא פלא שהמתמחים בישראל מוחים נגד משמרות של 26 שעות, שגורמים לערעור מחזור השינה ולעייפות מצטברת שעלולה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בסוף המשמרת. גם רופאים בכירים שמנתחים אינם ישנים באופן רציף וסדור, כי לעתים מתבצעים ניתוחים באמצע הלילה או לפנות בוקר, כך שמחזור השינה שלהם אינו כשל אנשים רגילים. מעבר לפגיעה בבריאותם של הרופאים והאחיות, יש גם סכנה לפגיעה במטופלים בשל העייפות המצטברת.

טייסים ודיילות

נכון, יש להם זמן מנוחה במטוס ונכון שיש חוקים נוקשים באשר לשעות המנוחה בין טיסה לטיסה, אבל כולנו יודעים ששינה במטוס היא לא אידיאלית, וטיסות ארוכות יוצרות ג'ט לג, לא משנה כמה ותק צברתם בעבודה מסוג זה. טייסים ודיילות יכולים לישון שמונה שעות, אבל הבעיה היא שמחזורי השינה שלהם נפגעים כתוצאה מהמקצוע הזה, מה שיוצר להם לא מעט הפרעות שינה שעליהן הם מתקשים להתגבר.

כתבי עיתונות

ההכרח להיות זמין 24/7 כדי לסקר מה שקורה הופך כתבים רבים לבעלי הפרעות שינה ולכאלה הסובלים מחוסר שעות שינה. הזמינות הגבוהה גובה מחיר בריאותי ונפשי שכן עליהם להגיב מיידית לתחום סיקורם, ואם מדובר בתחומים שבהם יש אקשן דוגמת צבא וביטחון, פוליטיקה, משטרה ובימי הקורונה גם בריאות, הרי שהם ישנים פחות משבע השעות המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי ולא פעם שנתם מופרעת עקב אירועים שונים. בעדין האינטרנט שבו כל דבר צריך להיות מפורסם מיד ומהר, אין מקום להרבה שינה.

אנליסטים פיננסיים

תודו שאותם לא ציפיתם למצוא ברשימה: אבל כשעובדים בעבודה שמחייבת להיות מעודכנים תמיד במה שקורה בעולם, יש לכך מחיר. אנליסטים פיננסיים הם גם מאלה שסופגים את הפרשי השעות וכשעליהם להיות תמיד מחוברים למה שקורה בשווקים העולמיים, הם עובדים במשך שעות ארוכות, מה שמצמצם את שעות השינה שלהם. על פי המרכז למדיניות עבודה-חיים בארה"ב, 62% מהבכירים בתחום עובדים יותר מ-50 שעות בשבוע, ו-10% מהם עובדים יותר מ-80 שעות. תחשבו לבד כמה זמן פנוי לשינה זה מותיר להם, ומה קורה אם עליהם להתעורר באמצע הלילה כדי להגיב למה שקורה בשוק מניות שנמצא בקצה השני של העולם.