כך נראים חלומות של אנשים עיוורים

האם אנשים עיוורים חולמים? התשובה הפשוטה היא כן; התשובה המדויקת יותר היא – כן, אבל אחרת. אין אדם ביקום שלא חולם, אפילו אם הוא נמצא בחלל. גם מי שלא הצליח לזכור ולו חלום אחד מימיו, עדיין חולם בשנתו. למעשה, אנחנו מבלים במהלך החיים בממוצע שש שנים בחלימה. גם בעלי חיים כמו חתולים, כלבים ואפילו עכברים וציפורים, חולמים במהלך השינה.

יש הרבה דרכים לחוות את העולם, ויש גם הרבה דרכים לחלום עליו. חלומות נתפסים אצל האנשים הרואים כחוויה מאוד ויזואלית מפני שרוב המידע שמופיע בחלום מבוסס על דברים שראינו בזמן הערות. לחלומות של אנשים עיוורים מלידה, לעומת זאת, אין ממד ויזואלי. מי שהתעוורו במהלך החיים ממשיכים לראות בחלומות את מה שראו לפני שאיבדו את מאור עיניהם, כולל צבעים. לעומת זאת, אם הם חולמים על אנשים שפגשו אחרי שהתעוורו, האנשים האלה מופיעים בחלום מאוד מטושטשים או כפי שהעיוור מדמיין שהם נראים.

אפשר לומר שהעיוורים 'רואים' בחלומות באמצעות חושים אחרים שאינם ראייה. בדיוק כפי שהם עושים בחיים, על היעדר חוש הראייה מפצה נוכחות מוגברת של שאר החושים – שמיעה, ריח, טעם ומישוש. טומי אדיסון, עיוור מלידה, מספר בסרטון שהעלה לערוץ היוטיוב שלו שבחלומותיו הוא מתקשר עם אנשים באמצעות קול, ריח ולפעמים מגע. "אם אני פוגש אותך בחלום, אני אכיר את הקול שלך, אולי את הבושם ששמת". אם מדובר באדם שהוביל אותו ברחוב בעבר, אולי הוא יכיר אותו לפי תחושת האחיזה בזרוע.

אצל אנשים רואים, לעומת זאת, המגוון החושי שמופעל בחלומות הרבה יותר מצומצם. במחקר שערכו חוקרים מדנמרק ב-2014 והתפרסם בכתב העת Sleep Medicine, התבקשו 50 נחקרים לתאר את החלומות שלהם על פני 4 שבועות. מבין 50 הנשאלים, 11 היו עיוורים מלידה, 14 התעוורו בסביבות גיל שנה ו-25 אנשים עם ראייה תקינה שימשו כקבוצת ביקורת. במשך כחודש, בכל פעם שהנבדקים חלמו חלום הם מילאו שאלון ממוחשב לגביו ברגע שהתעוררו.

בשאלון הם השיבו לגבי התחושות והתכנים שעלו בחלומות: החוויה החושית (האם הם ראו משהו, האם הופיעו צבעים, האם הרגישו טעמים, ריחות או חשו כאב), התוכן הרגשי (האם הם חשו פחד, כעס או עצב) ונושאים תמטיים (האם תקשרתם עם מישהו? האם נכשלת במשהו? האם זה היה ריאליסטי או מוזר?).

הנבדקים הרואים דיווחו על תוכן ויזואלי לפחות פעם אחת. איש מהעיוורים מלידה לא דיווח על מראות שעלו בחלומות אפילו פעם אחת. אצל מי שהתעוורו בילדותם, ככל שהם חיו יותר זמן מבלי לראות כך הופיעו בחלומם פחות דימויים ויזואליים. 18% מהנבדקים העיוורים (מלידה ומילדות) דיווחו על תחושת טעם בחלום אחד לפחות, לעומת 7% מקבוצת הביקורת. כמעט 30% מהעיוורים דיווחו שחשו ריח בחלום אחד לפחות, לעומת 15% מקבוצת הביקורת.

למרות ההבדלים במידע החושי בין העיוורים לרואים, התוכן הרגשי והתמטי שעליו הם דיווחו לא היה מאוד שונה. שתי הקבוצות דיווחו על מספר דומה של מפגשים חברתיים, הצלחות וכישלונות בחלומותיהם.

ממצא מעניין נוסף שעלה מהמחקר הוא שעיוורים מלידה סובלים יותר מסיוטים לעומת אנשים רואים. ההסבר לכך הוא שסיוטים הם כמו סימולציה של אירועים מאיימים, שמאפשרים למוח לפתח מנגנוני התמודדות עמם שישמשו בחיים האמתיים. זוהי מעין חזרה "על יבש": לדוגמה, עיוורים שהשתתפו במחקר דיווחו שהם חולמים שהם הולכים לאיבוד, שרכב פוגע בהם או שהם מאבדים את כלב הנחייה שלהם.

אמפתיים ככל שנהיה, כאנשים רואים לעולם לא נוכל להבין עד הסוף את החוויה של לחיות בעולם כאדם עיוור – וגם את החלומות שלהם, כנראה, נוכל רק לנסות ולדמיין.