עיניים סגורות לרווחה – בעיות שינה אצל נפגעי חרדה ופוסט טראומה

טראומה. זה המצב בו נמצאים תושבי ישראל מאז אותה שבת בה פרצה המלחמה, אותה הם חווים כבר כמה שבועות. מדובר בטראומה המשותפת לכל אזרח – צעיר ומבוגר, חייל בחזית או תושב העורף. הטראומה נובעת מגודל הזעזוע, מהתחושה המתמדת של חוסר וודאות, וכמובן מהפחד הגדול שתפס את מקומה של הרגשת הביטחון שלנו. בקרב מיליוני הישראלים שחווים טראומה ברמה כזו או אחרת, יש רבים מאוד שעבורם הטראומה קשה, כואבת ומוחשית הרבה יותר. תושבי הדרום שנפגעו ישירות ממתקפת הפתע האלימה, הניצולים, החטופים ובני משפחותיהם, המפונים, חיילי הסדיר, חיילי המילואים ותושבי קו העימות בצפון.

לתגובה טראומתית ישנם ביטויים פיזיים הכוללים, בין היתר, שינוי בדפוסי השינה, סיוטים, חשש לחזור למקום האירוע, עצבנות, חוסר תיאבון, ערנות מוגברת ועוד. בדרך כלל, התסמינים הללו חולפים או פוחתים מאוד עם הזמן, ככל שהאדם מעבד את החוויה, חוזר לשגרת חייו, עטוף במשפחה וחברים, ולעיתים גם תוך תמיכה של אנשי מקצוע טיפוליים.

עם זאת, חלק מהאנשים – ובמקרה הזה מדובר ברבים מאוד, עלולים לפתח פוסט טראומה. פוסט טראומה היא הפרעה קלינית שבאה לידי ביטוי בתסמינים קבועים שפוגעים בשגרת החיים. התסמינים הללו דומים לאלה של תסמיני הטראומה, אך שלא כמותם, אלה אינם פוחתים ואף עלולים להחמיר עם הזמן.

אחד הביטויים הנפוצים של פוסט טראומה הוא קשיי שינה על כל המשתמע מכך – קושי להירדם, קושי לישון ברציפות, חלומות בעתה, סיוטים, שינה קלה ויקיצה מוקדמת מאוד. לאלה מצטרפים תסמינים נוספים, כמו מחשבות טורדניות, עצבנות, בהלה מרעשים שמזכירים את האירועים, חשש להישאר לבד ועוד.

התמודדות וטיפול בפוסט טראומה דורשים בדרך כלל גם פעולות שהאדם עושה באופן עצמאי ויזום, יחד עם עזרה מקצועית מאנשים מומחים בתחום. בין הפעולות היומיומיות שרצוי לאמץ יש כמה שנראות מובנות מאליהן, ובכל זאת חשוב להקפיד עליהן, כמו פעילות גופנית או פיתוח תחביב שמאפשר לאדם הסובל מפוסט טראומה להתמקד בעשייה.

כדי להתמודד עם הפרעות שינה הנובעות מפוסט טראומה, רצוי לאמץ הרגלים כמו שעות שינה מסודרות (לא להישאר ערים אל תוך הלילה ולא למשוך את שנת הלילה אל תוך היום), לא לבלות במיטה זמן שאינו מיועד לשינה, להימנע מחומרים מעוררים בשעות הערב (כמו קפאין או קוקה קולה), לעשות פעולות מרגיעות לפני השינה ולנסות לא להיכנס ללחץ מהקושי להירדם. כדורי הרגעה ושינה עשויים להקל, כמו גם צמחי מרפא יעודיים, אך חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפני נטילתם.

חשוב לדעת כי סיוע מקצועי ותמיכה נפשית הם הכרחיים במקרה של פוסט טראומה, וניתן לקבל אותם באמצעות גורמים רבים ושונים. כל קופות החולים הגדילו את משאבי התמיכה שהן מציעות, ולאלה מצטרפים שירותים עירוניים ומוקדי סיוע של עמותות וארגונים כמו נט"ל, ער"ן ועוד. באתר משרד הבריאות אפשר למצוא מספרי טלפון של הגורמים המסייעים, וכמו כן סרטונים שמסייעים להתמודד עם המצב.

הטיפולים המוצעים לסובלים מפוסט טראומה צריכים להתאים לכל מטופל ומטופל, כאשר לעתים ההתאמה נגזרת מסוג הטראומה שעבר. במידה שטיפול מסוים אינו עוזר לאחר תקופה מסוימת, כדאי לנסות סוג אחר של טיפול ולא להרים ידיים. כך למשל, טיפול פסיכודינמי הוא טיפול שבו נעשה עיבוד מעמיק של החוויה הטראומטית, ותוצאותיו של טיפול כזה אינן מורגשות מיד – כך שהוא לא מביא מזור מיידי לסימפטומים שהתעוררו בעקבות הטראומה, אך מסייע לאורך זמן. דרך אחרת היא טיפול במשחק – דרך שמאפשרת להיחשף באופן עקיף לזיכרונות טראומטיים ולעבד אותם מחדש. שיטה זו מתאימה לטיפול בילדים, וכידוע ילדים רבים נפגעו במלחמה זו, וזקוקים לסיוע.

מי שחש חרדות קשות או דיכאון, יכול לפנות לטיפול פסיכיאטרי שמערב גם מתן תרופות המפחיתות את עוצמת הסימפטומים.

שנדע ימים שקטים יותר.