כיצד שינה משפיעה על הזיכרון?
מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין שעות שינה (מועטות או רבות מידי) על הזיכרון שלנו, ואף קושרים אותן להתפתחות אפשרית של דמנציה. מה משפיע על גיבוש הזיכרון לטווח ארוך? כיצד זכרונות נטמעים? ומהן שעות השינה המומלצות? הכל בכתבה שלפנינו.
כולנו יודעים ששינה מספקת הכרחית להתפתחות התקינה ולתפקוד היומיומי שלנו. מסתבר שהשפעתה על הזיכרון שלנו לטווח הרחוק חשובה לא פחות, ואפילו קריטית. ככה זה עובד:
תהליך יצירת זיכרונות
שינה היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתהליך יצירה ואחסון של זיכרונות, משום שבזמן השינה ההיפוקמפוס – אזור במוח האחראי על זיכרון, משחזר אירועים והתרחשויות. אם בעבר חשבנו שבזמן שינה המוח נח מפעילות, כיום אנחנו יודעים שדווקא בשינה, כאשר יש קליטה מינימלית של מידע חיצוני דרך החושים, המוח פנוי לעבד את המידע המגוון שרכש במהלך שעות הערות. במהלך השינה הנוירונים שהיו פעילים במהלך האירוע מופעלים שוב ושוב, בדומה לצפייה חוזרת בשידור טלוויזיה במהירות כפולה, כשהם מעדכנים את קליפת המוח במידע אותו יש לאגור. תוכן החוויות שעברנו עובר עיבוד, שינון ותהליך של היקשרות, ומצטבר אל תוך "מחסן", שם הוא הופך לזיכרונות שנשארים עימנו לאורך תקופה. סוג זה של זיכרון הוא בלתי מוגבל מבחינת כמותית, ויכול ללוות אותנו במשך שנים ולעיתים אפילו לכל החיים. מלבד האפשרות לשחזר אירועי עבר במהלך החיים, זיכרון לטווח רחוק הוא זה שמקנה לנו גישה להתנהגויות ולכישורים השונים שפיתחנו במהלך החיים, החיוניים להתפתחות, להתקדמות ולהישרדות שלנו.
חוסר שינה וזיכרון
לאורך היום אנחנו חשופים למידע אינסופי והחושים שלנו עובדים שעות נוספות בקליטת מידע ויזואלי ותחושתי. המיון בין עיקר לטפל והקביעה מה יישמר כזיכרון ומה לא, נעשים כולם בזמן שינה. במהלך שלבי השינה העמוקה הזיכרונות מוטמעים, מתייצבים ומתקבעים ומידע חיוני שלא עובר תהליך זה, לא ישמר ולא יהפוך לזיכרון לטווח ארוך.
כאשר השינה קצרה מידי או קטועה והאדם לא נכנס לשלבי השינה העמוקה, אין למוח זמן לעיבוד הנוירונים, והיכולת לעבד מידע, רגשות וחוויות, נפגעת. פגיעות בזיכרון יכולות לבוא לידי ביטוי בקושי בשליפת מידע או מלים, קושי בביצוע מטלות מורכבות, קשיי קשב, ריכוז ולמידה, פגיעה ביכולת קבלת החלטות ובעיות בוויסות רגשי ובשליטה.
עודף שינה וזיכרון
במחקרים שנערכו בנושא עודף שינה והשפעתו על הזיכרון, נמצא שלשינה של תשע שעות בלילה היתה השפעה על הזיכרון בדומה ללילות קצרים של חמש שעות שינה. אנשים שישנו תשע שעות ויותר בכל לילה קיבלו תוצאות נמוכות במבחני זיכרון, כישורי חשיבה ותפקודים ניהוליים כגון תכנון, ארגון וזכירת הוראות.
מהן שעות השינה המומלצות?
החדשות הטובות הן שבעיות זיכרון שנובעות מחוסר שינה הן הפיכות במידה ותופסים אותן בזמן ומשקיעים מאמצים בהשגת שינה מספקת ואיכותית.
מספר השעות המומלץ משתנה על פי הגיל, וזוהי המלצת ארגון הבריאות העולמי:
14-17 שעות שינה ביממה | תינוקות רכים, עד גיל 3 חודשים |
12-16 שעות שינה ביממה | 4 חודשים עד גיל שנה |
11-14 שעות שינה ביממה | גיל שנה עד שנתיים |
10-13 שעות שינה ביממה | גיל 3-5 |
9-12 שעות שינה ביממה | גיל 6-12 |
8-10 שעות שינה ביממה | גיל 13-18 |
7-9 שעות שינה | גיל 18-64 |
7-8 שעות שינה | גיל 65 ומעלה |
אם אתם סובלים ממחסור כרוני בשינה מומלץ לשלול בעיות רפואיות או תרופות המשפיעות על איכות השינה, ולאמץ אורח חיים מקדם שינה הכולל תזונה בריאה, פעילות גופנית יומיומית בשעות המוקדמות של היום, יצירת שגרת שינה קבועה, קידום היגיינת שינה בריאה (מקלחת, חדר קריר, שקט וחשוך, מיטה נוחה, מזרון איכותי), התנתקות ממכשירים אלקטרוניים לקראת זמן השינה ופיתוח אסטרטגיות להרגעה והפחתת לחצים.