אם הציונים שלכם חשובים לכם, אל תלמדו כל הלילה

לא פעם, בעיקר בתקופות לחוצות בחיים, אנחנו מרגישים ש-24 שעות היממה לא מספיקות לכל המטלות והמחויבויות שיש לנו. אצל סטודנטים ותלמידי תיכון ההרגשה הזאת מתחזקת במיוחד בתקופות של מבחנים. כשכל היום עסוקים בלימודים, בעבודה ובמטלות נוספות, נשאר מעט מאוד זמן להתכונן למבחן חשוב. בדיוק מהסיבה הזו, תלמידים רבים מאמצים הרגל גרוע במיוחד – לילה לבן של לימודים למבחן שמתקיים ביום למחרת.

מרתון לימודים לילי בחדר השינה הוא חלק משגרת הלימודים של סטודנטים ותלמידים רבים. כדי להישאר ערניים במהלך הלילה נוהגים אלה לשתות קפה או משקאות ממריצים אחרים, ולעבוד לאורה החזק של מנורה, המדמה אור יום. החדשות הרעות הן שזה לא יעיל ולמעשה פוגע במיומנויות הלימודיות. החדשות הגרועות באמת הן, שזה מזיק לבריאות ועלול לפתח הרגלים שקשה מאוד להתנתק מהם.

"שינה משפרת ביצועים לימודיים ומנטליים בכ15%", אומר ריצ'רד הורנר, פרופסור לרפואה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת טורנטו שבקנדה למגזין theglobeandmail. הוא מציג נתונים שעולים מסקר שנעשה בקרב 1,125 סטודנטים, שלפיו רק 30% מהם מקפידים על שנת לילה איכותית של 8 עד 9 שעות. 20% מהסטודנטים נוהגים לעשות מרתון לימודים לילי לפחות אחת לחודש, ו-35% מהם נשארים ערים עד 3:00 לפנות בוקר או אף מאוחר יותר לפחות פעם בשבוע.

"ערות עד השעות הקטנות של הלילה", מסביר פרופ' הורנר, "מחקה את האפקט שנגרם למוחנו ולגופנו בג'ט לג. רוב הסטודנטים לומדים לאור המחשב או מנורת לילה כחולה. הדבר מבלבל את הגוף ופוגע בייצור הורמון המלטונין, האחראי על תחושת העייפות ומופרש בשעות השינה. כשהם מתעוררים בבוקר ללימודים, גופם מרגיש כאילו אמצע הלילה".

פגיעה ביכולות הלימודיות

השיבוש הזה של השעון הביולוגי שלנו, מזיק רבות למערכות השונות בגוף, שזקוקות למנוחת הלילה כדי להטעין את עצמן ליום המחר. מחקרים רבים ב-20 השנה האחרונות מוכיחים את הנזקים החמורים שנגרמים כתוצאה ממחסור בשעות השינה. אדם מבוגר זקוק ל-7 ל-9 שעות שינה ביממה, ובלעדיהן מתפתחים קשיים בוויסות הרגשי, שינויים במצב הרוח, רגישות לחרדות ודיכאון, פגיעה במערכת העיכול ובמערכת החיסונית, עלייה במשקל, רגישות לדלקות וסיכון מוגבר לחלות בסכרת.

מעבר לפגיעה החמורה הזו במערכות הפיזיות והרגשיות בגופנו, מחסור בשעות השינה פוגע ביכולות הלימודיות שלנו. "לשינה יש תפקיד חשוב בעיבוד מידע במוח", אומרת רעות גרובר, חוקרת במחלקה הפסיכיאטרית באוניברסיטת מקגיל בקנדה ל-theglobeandmail. "במהלך שעות השינה המוח שלנו מעביר מידע חדש מחלק אחד לחלק אחר שלו ולמעשה שומר אותו כמו על הארד דיסק". למעשה, למידה בשעות שבהן אנחנו אמורים לישון ולתת למוח לעבד את המידע החדש, החוויות והזיכרונות ממהלך היממה – אינה יעילה. המידע החדש לא נקלט, מעובד ונשמר כראוי במוחנו. מחקרים מוכיחים חד-משמעית שלמידה בשעות היום יעילה ועדיפה על למידה בשעות הלילה.

גם אם נראה לנו שהלמידה יעילה, ויש מי מאיתנו שחש ששעות הלמידה בלילה דווקא מסייעות לו בלימודים, בטווח הרחוק אין ספק שלמידה על חשבון שינה פוגעת ביכולות הריכוז שלנו, בעיבוד המידע ובמיומנויות הקוגניטיביות שלנו. למעשה, אנחנו מחבלים בהישגים הלימודיים שלנו כשאנחנו לומדים בשעות הלילה.

הנזקים המצטברים של מחסור בשעות השינה ושיבוש השעון הביולוגי שלנו, יביאו בסופו של דבר להידרדרות בהישגים הלימודיים. כמובן שאם הדבר קורה אחת לזמן רב, הגוף שלנו יידע להתמודד עם זה, אבל אם למידה בלילה הופכת להרגל בכל תקופת מבחנים ולאורך זמן, הרי שהנזקים עולים על התועלת