העבודה היא שנתנו

אילו הייתם מאבדים את מקום העבודה שלכם – האם הייתם ישנים יותר או פחות?

מגפת הקורונה הביאה לחיינו שינויים רבים ומהותיים – כלכליים, חברתיים ואישיים. אחת ההשפעות המהותיות יותר, עבור לא מעט אנשים – היא שינוי בעולמם התעסוקתי: איבוד מקום העבודה במקרה הרע, או הצורך להסתגל לתנאי עבודה משתנים במקרה הרע פחות.

בנוסף, גרמו השינויים הגלובליים לכולם לחשוב קצת אחרת על מה שחשוב להם באמת, וכך גם לאחר גל הפיטורים הראשוני עם פרוץ הקורונה – בעת ניסיון להשיב למעגל העבודה רבים מהמפוטרים – הודיעו מיליוני עובדים ברחבי העולם על התפטרותם והחליטו לצאת לדרך חדשה בחיים.

המספרים מדברים בעד עצמם: בארה"ב מספר המתפטרים מרצון הגיע בחודש אפריל האחרון לשיא של כמעט 4 מיליון אמריקאים, ובסקרי עבודה שנעשו במדינת הענק עלה שיעור האנשים ששוקלים לעזוב את עבודתם ל-95%. יתרה מכך, על פי אחד מאתרי חיפוש העבודה האמריקאיים הגדולים ביותר, למעלה מ-90% מהעובדים הצהירו כי הם מוכנים לעבור לתעשייה אחרת על מנת למצוא את המשרה המתאימה להם.

מספרים דומים נצפו גם בשוק העבודה בבריטניה, וכיום אנו חווים כאמור תופעה דומה, אם כי במספרים נמוכים משמעותית, גם אצלנו בישראל – עם עלייה של 30% במספר המתפטרים בחודשים האחרונים.

אבל מה זה עושה לשינה?

לעלייה על מסלול חדש יש כמובן היבטים חיוביים לא מעטים, אך יש כאלו שלא ממהרים למצוא את דרכם החדשה בעולם התעסוקתי. חוקרים בעולם מצאו כי כתוצאה מכך חלה עלייה בתופעות של השמנת יתר מוגברת, מחלות לב, יתר לחץ דם וכן מחלות נפש הקשורות לאבטלה, במיוחד כשמדובר באבטלה ארוכת טווח.

אם לא די בכל אלו, מתברר כי תקופת האבטלה משפיעה לרעה גם על איכות השינה של מחוסרי העבודה. כך, למשל, דווח לאחרונה במחקר שנערך בבריטניה כי המובטלים ישנים פחות מכלל האוכלוסייה כתוצאה מחרדה ומדאגה: כ-13% מהמובטלים החדשים דיווחו כי הם ישנים ארבע שעות שינה או פחות בלילה.

הקשר בין הדברים אינו חד כיווני: סביר להניח כי במקרים מסוימים, משפיעות הדאגות בשל חוסר התעסוקה לרעה על איכות השינה ופוגעות בבריאות – אך לעתים, הבעיות הבריאותיות הן שעלולות להשפיע גם על ההיפלטות משוק העבודה, וגם על איכות השינה. מחקר אמריקאי רחב היקף, מצא כי קיים קשר בין בריאותם הלקויה של המובטלים לבין שנתם בלילה: המחקר הסתמך על סקר שנתי של יותר מ-400 אלף מבוגרים בארה"ב שנערך על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. מחברי המחקר כי שיעור גבוה מהמובטלים ישנים פחות שעות בלילה מהממוצע.

מנגד, הצביע המחקר על תופעה הפוכה ולפיה חסרי עבודה ישנים דווקא הרבה יותר מהרגיל. זה אולי נשמע הגיוני כשפתאום יש כל כך הרבה זמן פנוי, אולם לעתים מתרחש מה שהמדענים החברתיים מכנים "שינה ארוכה", הקשורה לעתים לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה. בקרב האוכלוסייה שאינה מסוגלת לעבוד – בין אם בגלל בריאות, משפחה או סיבות אחרות. כך או אחרת,  9% מהמובטלים דיווחו כי הם ישנים 10 שעות או יותר בלילה, כמעט פי שלושה משיעור המרבים לישון באוכלוסייה הכללית.

על מנת לעבור את תקופת האבטלה בשלום, עם כמה שפחות הפרעות שינה, ממליצים גורמים מקצועיים לתת עדיפות בתקופת האבטלה למנוחה ולטיפול עצמי, ולהיעזר במידת הצורך במעגלי תמיכה שונים. החוקרים מזכירים כי עיסוק בפעילות גופנית מתונה במהלך היום משפר את איכות השינה וכי ביצוע פעילות מרגיעה לפני השינה כמו קריאה, ציור או מדיטציה עשויה אף היא לשפר את השינה.