כשהמיגרנה מנסרת את הלילה

זה לא סתם כאב ראש – יגיד לכם כל מי שיודע מיגרנה אמיתית מהי. התקפי מיגרנה, הכוללים בין השאר כאב פועם חוזר ונשנה ברקה, בחילה, חולשה ורגישות לאור או לרעש – מאמללים את חייהם של אחת מכל ארבע נשים, ואחד מתוך כל 12 גברים.

הקשר בין מיגרנות ושינה הוא מורכב ורגיש: מערכת היחסים היא דו-כיוונית, כאשר שינה משפיעה על תדירות ואופי המיגרנות, והופעתן של המיגרנות משפיעה על השינה. מחקרים מקשרים בין מחסור בשינה למגוון גדול של הפרעות כאבי ראש, ובהן מיגרנות – ומנגד, לאנשים הסובלים ממיגרנות יש פי 2 עד פי 8 יותר סיכוי לחוות הפרעות שינה.

על חוזר שינה ומיגרנות

הסובלים ממיגרנות נוטים יותר לסבול משינה בלתי מספקת או מנדודי שינה. שינה ומיגרנות חולקות אזורי מוח משותפים, כשאותם ההורמונים משפיעים הן על השינה, הן על כאבי ראש והן על מצב הרוח. שינה לא איכותית או מיעוט בחוסר שעות שינה מגבירים את הסיכוי לסבול מכאבי ראש או משינויים במצב הרוח. לחץ וחרדה, הנחשבים לחלק מגורמי הסיכון למיגרנות ולתופעות הנלוות אליהן, מושפעים מאיכות השינה וממשכה. אזור ההיפותלמוס במוח, האחראי בין היתר על ויסות שינה וערות, מכיל גם נוירונים האחראיים על ויסות כאב. בלוטת האצטרובל, האחראית על ייצור המלטונין (הורמון השינה), משפיעה על גם היא על מיגרנות – עם קשר ישיר בין רמות נמוכות של מלטונין למיגרנות, כאבי ראש מקבציים והתעוררות עם כאב ראש.

על עודף שינה ועל מיגרנות

לרובנו קל להבין את ההשפעה של מחסור בשינה ועייפות על מיגרנות; שינה, במובן מסוים, נחשבת מרפא טבעי לכל תחלואה. אלא שבאופן מפתיע, מחקרים מראים כי עודף שינה מהווה גם הוא טריגר למיגרנות – וגורם משמעותי המשפיע על תדירותן ועוצמתן. ההשערות לגבי הכיוונים ההפוכים  חלוקות: על פי תיאוריה אחת, הסרוטונין – אותם המוליכים העצביים האחראיים על שליחת מסרים מתאי העצב – משתבשים בעקבות מחסור בשינה, גורמים להיצרות של כלי הדם לאורך הגוף ולשינויים בזרימת הדם  וכך משפיעים על המיגרנה ומעצימים אותה. על פי תיאוריה אחרת, אותו סרוטונין, שאחראי על השעון הביולוגי, מאותת לגוף שהוא אמור להיות ער. הגוף דורש מזון ומים להחזרת הפעילות העצבית שהואטה בזמן השינה, וכאשר אינו מקבל אותם– מופיעים תסמינים של התייבשות. אלו, בשילוב עם "פספוס" מנת הקפאין של הבוקר אליו הגוף התרגל, גורמים לתופעות כגון מיגרנות, אי שקט ועצבנות.

אולי יעניין אותך גם:

חזון העצמות הישנות: הקשר בין שינה לבריאות העצם

הקשר בין שינה ובריאות הלב

על שיבושי שינה ועל מיגרנות

עבודה במשמרות, כמו גם ג'ט לג, מהווים טריגרים מוכרים למיגרנות. מידע זה מהותי בהבנת גודל ההשפעה של הפרעות בפעילות הטבעית של שעון הביולוגי, על הופעתן של מיגרנות ועל עוצמתן.

כיום ההמלצה של ארגוני הבריאות היא לשינה של 7 עד 8 שעות בלילה עבור מבוגרים (יותר לילדים). טווח שעות שינה זה אופטימלי לשם איזון הורמונלי, שמירה על משקל גוף תקין, שיפור היצירתיות ויכולת הריכוז, צמצום הסיכון למחלות לב או לשבץ מוחי, איזון רמות הסוכר בדם, ייעול תפקוד מערכת החיסון, הפחתת הסיכון לפתח דיכאון וצמצום תדירות ועוצמת מיגרנות וכאבי ראש הקשורות בהפרעות שינה.

על פי אותם ארגוני הבריאות, מומלץ לנקוט בשינויים אקטיביים על מנת לסגל היגיינת שינה אופטימלית, בעבור שינה איכותית. יצירת סדר יום עם שעות השקמה ושינה קבועות, חשיפה לאור שמש טבעי במהלך היום כדי לאפשר ויסות של רמות המלטונין ואיזון השעון הביולוגי, פעילות גופנית קבועה והימנעות מאלכוהול, מקפאין ומניקוטין (סיגריות), צמצום חשיפה לאור כחול על ידי המעטה בשימוש במסכים בשעה לפני השינה, יצירת תנאי שינה אופטימליים ושינה על גבי מזרון איכותי המספק תמיכה טובה לגב – עשויה לסייע בבריאות לכולם, ולסובלים ממיגרנה בפרט.