מרחפים עם החלומות: איך ישנים בחלל?

השהייה בחלל ריתקה את בני האדם הרבה לפני ששוגרה אליו המעבורת הראשונה. לצד השאלות הנוגעות לקיומם של חיים אחרים ולתנאי המחיה בכוכבים מרוחקים, ישנן גם לא מעט שאלות מרתקות הקשורות ליכולת שלנו כבני אדם לשהות בחלל, ולהשפעה שיש להיעדר כוח משיכה על ההתנהלות בו: מה שותים ואוכלים וכיצד? איך משתמשים בשירותים ובמקלחת ואיך ישנים?

ההתמודדות עם כל אחת מהסוגיות האלו הופכת אפשרית ככל שהטכנולוגיה מתפתחת – ואיתה משתפרים תנאי השהייה של האסטרונאוטים היוצאים לחלל למשימות מורכבות.

אחד האתגרים המרתקים הקשורים לשהייה בחלל, כאמור, הוא השינה. בחלל אין חדר שינה כמו בבית, כולנו יודעים כי מחסור בשעות שינה עלול להוביל לבלבול, לפגיעה בפעילות הקוגניטיבית, לתאונות, לבריאות ירודה ואף לדיכאון. בעת השהייה בחלל לכל התופעות האלו עלולות להיות השפעות הרסניות – החל מפגיעה בביצוע משימות מורכבות ועד לסכנת אובדן חיים.

מה הם, אם כן, האתגרים המרכזיים בהם נתקלים אסטרונאוטים בחלל בכל הנוגע לשינה, ואיך הם מתמודדים איתם?

1. היעדר כוח משיכה

נסו לדמיין שינה בסיטואציה בה אין כוח משיכה – הגוף מרחף באוויר, כמו גם השמיכה והמיטה עצמה. הריחוף באוויר עלול לגרום למצב בו במהלך השינה האדם הישן נתקל בעצמים אחרים המרחפים במעבורות, או אפילו באסטרונאוטים המנסים אף הם לישון. כדי למנוע את הריחוף הזה, ואת הפגיעה בעצמים אחרים, מתוכננות המעבורות עם תאי שינה מיוחדים בהם ישנים האסטרונאוטים בתוך שקי שינה, כאשר אלו מחוברים ברצועות לקיר, למושב או לדרגש שינה. החיבור של שקי השינה חשוב גם על מנת לסייע לאסטרונאוטים שלא לאבד את תחושת התמצאות במרחב בזמן תנועה – חוויה שעלולה לייצר בלבול, סחרחורת ובחילה.

2. פגיעה בשעון הביולוגי

על פני כדור הארץ הגוף והנפש שלנו רגילים ליום בן 24 שעות עם זריחה אחת ושקיעה אחת. בחלל, האסטרונאוטים חווים 16 שקיעות וזריחות מדי יום. ריבוי הזריחות והשקיעות יכול להיות מרגש ויפה, אבל גם לבלבל לחלוטין את השעון הביולוגי ועלול להקשות על היכולת להירדם. כדי להתמודד עם אתגר זה נעזרים האסטרונאוטים בלוח זמנים מפורט לתכנון השגרה היומית, הכולל הקצאה מספקת של שעות שינה, אחריו הם עוקבים בקפדנות.
בנוסף, במקרה הצורך, נעזרים האסטרונאוטים בטיפולי CBT (Cognitive Behavioral Therapy). טיפול קוגניטיבי-התנהגותי זה הוא תהליך קצר המסייע גם בהתמודדות עם הפרעות שינה. הטיפול ניתן לאסטרונאוטים הזקוקים לו לפני השהייה בחלל, במהלכה ואחריה, תוך ליווי של צוות מומחים.

דרך נוספת להתמודד עם הבלבול בשעון הביולוגי היא על ידי נטילת מלטונין. הורמון זה מופרש בשעות הערב והפרשתו פוחתת בנוכחות של אור. הוא מסייע בהשגת שנת לילה איכותית, ולכן נעזרים בו בעת קשיי שינה. גם תרופות שינה במרשם הן פתרון במקרה הצורך.

באופן כללי, כך מדווחים אסטרונאוטים ששהו בחלל, נעשה ניסיון לייצר סביבת שינה איכותית עד כמה שניתן – אם על ידי חדרי השינה במעבורת עצמה, הבנויים בצורה המאפשרת לשוהים בהם לא לרחף ולישון בפרטיות יחסית, דרך סיוע של אביזרים שונים לצמצום הרעש והאור (מסכות מיוחדות ואטמיי אוזניים), ועד הקפדה על תזונה נכונה וצמצום זמן המסכים לפני השינה – ממש כמו על פני כדור הארץ.