סקסומניה – סקס בשינה: הכירו את הפרעת השינה המוזרה מכולן

הליכת ירח, דיבור מתוך שינה ועוד מוזרויות הם כולם הפרעות שינה שאנחנו מכירים, ושקיבלו ייצוגים בקולנוע, במוזיקה ובספרים רבים שנכתבו כשגיבוריהם עושים בדיוק את זה. אבל מה אם נספר לכם שיש גם מי ששוכבים עם בני או בנות הזוג שלהם, מתוך שינה? על פניו, סקס מתוך שינה נשמע כמו בדיחה לא מוצלחת, ומועדת לפורענות. קל לבטל את זה ולהגיד שמדובר בעוררות מינית מוגזמת שבאה לידי ביטוי במסווה של שינה, כפיצוי על מה שאולי אי אפשר היה לקבל בזמן ערות. אבל האמת היא שהתופעה של סקסומניה היא תופעה אמיתית שפסיכיאטרים ברחבי העולם נדרשים אליה, וחוקרים מנסים למצוא לה דרכי טיפול.

סקסומניה היא הפרעת שינה שיכולה להתרחש בכל שלב במהלך הלילה, גם בשנת החלום. מי שלוקה בה יכול לחוות עוררות מינית שיכולה להימשך גם חצי שעה ומעלה, במהלכה הוא יכול לאונן, לשכב עם בן או בת הזוג ובמצבים קיצוניים אפילו לתקוף אותם.

ההפרעה הזו התגלתה רק לאחרונה בגלל בושה עמוקה של הלוקים בה. רבים מהם, ובטח אלו שאזרו אומץ ודיווחו על כך בפני הרופאים וסיפרו להם על התופעה, נתקלו בביטול גורף ובבורות מוחלטת בנושא, מה שגרם להם לסגת לאחור.

איך הכל התחיל?

בשנת 2007 הפסיכיאטר קארלוס שנק והנוירולוג מארק מהאולד מהמרכז להפרעות שינה במינסוטה, פרסמו מאמר על מה שהם כינו "שנת-סקס" או פשוט "סקסומניה". התופעה הזו, או הפרעת השינה הזו, גורמת לכך שאותו אדם שלוקה בה עוסק בפעילות מינית, כלומר – כל פעילות מינית, אותה היה מבצע בשגרה, עם הבדל אחד ומהותי – הוא לא מודע לזה. כשאותו אדם קם – הוא לא זוכר שכל זה קרה. תחילה המאמר עורר מחלוקת והרים לא מעט גבות, אבל לאחרונה ההפרעה נכנסה ל-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות מטעם האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, שנחשב למתווה מדיניות בתחום. ההפרעה של סקס מתוך שינה סווגה תחת קבוצות הפרעות השינה NREM (קיצור של Non Rapid Eye Movement, שינה ללא תנועת עיניים מהירה), וספציפית תחת פאראסומניה, שהיא קבוצה של הפרעות שינה שכוללת בין השאר בעיות עוררות והליכה מתוך שינה. צירופה למדריך העלה את המודעות לה בקרב הקהילייה הרפואית, וקירב את הלוקים בה עוד צעד אחד בדרך לפתרון.

מה גורם לתופעה?

בגלל טבעה של התופעה, יש מיעוט מתלוננים שנמצאו לוקים בה ולכן גם נעשה מעט מאד מחקר על הנושא, בטח ביחס להפרעות שינה אחרות שנחקרו בצורה רחבה הרבה יותר. כאמור, עד לפני כמה שנים, היא בכלל לא נכללה ב-DSM, ובכל זאת, החוקרים הצליחו לקשר את ההתפרצות שלה לגורמים כמו מתח, הפרעות שינה אחרות, וצריכת אלכוהול וסמים.

איך מטפלים?

החוקרים טענו שלהפרעות שינה, לשינה לא סדירה או לסיוטים חוזרים ונשנים, יש השפעה שלילית על תפקוד המוח, מה שעלול לשבש את פעילות הנוירונים ולהשפיע באופן ישיר על התנהגות המטופל, ולכן ניסו לטפל בסובלים מהתופעה בזולפידם – תרופה שמיועדת לטיפול בבעיות שינה כמו חוסר שינה, נדודי שינה וקשיי הירדמות. הניסוי הזה כשל והביא לתוצאות ההפוכות ממה שהיה רצוי ועם תופעות לוואי רבות. לכן, היום נהוג לתת למי שסובל מסקסומניה תרופות ממשפחת הקלונאזפאם, כמו קלונקס. תרופות אלו, ביחד עם שינוי באורח חיים, הימנעות מצריכת אלכוהול וסמים, טיפול פסיכולוגי, ולעיתים גם טיפול זוגי, וחתירה משמעותית להימנעות והפחתה של לחץ וחרדות – הוכחו כבעלי אפקט חיובי על אלה שסובלים מההפרעה.