ללא התראה מוקדמת: האנשים שנרדמים פתאום באמצע היום

כולנו שמענו על התקפי אפילפסיה, התקפי  לב, התקפי רעב ואפילו התקפי זעם. אבל לא רבים מאיתנו מכירים את המונח 'התקפי שינה'. התקפים אלו, הידועים יותר כמחלת הנרקולפסיה (Narcolepsy), גורמים לאנשים להירדם באמצע פעולות שגרתיות ללא כל התראה מוקדמת. חשבו על כך: אתם באמצע ישיבה חשובה בעבודה בהשתתפות מנהלים בכירים ופתאום הראש שלכם צונח על השולחן ואתם נכנסים לתרדמת עמוקה מול עיניהם הנדהמות של הבוסים – או לא פחות גרוע, צונחים אל תהומות השינה ללא אזהרה מוקדמת באמצע דייט מבטיח במיוחד.

הנרקולפסיה – 'נרקו' היא שינה ו'לפסיה' היא נפילה – כשמה כן היא: החולים נופלים לתוך מצבי שינה. המחלה גורמת להתקפי שינה בלתי נשלטים בכל מצב בחיים, אך מביכים ככל שיהיו, הם רק חלק מהבעיה: הנספחים כוללים תחושת עייפות כרונית, חולשת שרירים, הפרעות שינה ואפילו מצבים דמויי-חלום המופיעים בשלב שבין ערות לשינה וגורמים לתפיסה מעוותת של המציאות.

במצבים האלה, על פי ההערכה כיום, פולשת למעשה שנת REM – שלב השינה שבו אנו חולמים – לתוך הערות. אנשים הסובלים מהתופעה עלולים להפגין באופן לא מודע התנהגויות מוזרות שבהן הם פועלים מתוך חלום או עושים פעולות מוזרות באופן אוטומטי, ומה שמוזר יותר – סביר להניח שלא יזכרו דבר מכל זה. זו גם הסיבה שפעמים רבות נקשר הזיהוי הראשוני של תסמיני המחלה באופן שגוי עם מחלות נפש. רבים מהחולים מופנים קודם כול לפסיכיאטר, במקום להיות מנותבים לבדיקת אבחון מתאימה. חוסר הריכוז ברגעי הישנוניות עלול להתפרש במקרים אחרים כהפרעת קשב וריכוז, בעיקר בילדים, וגם זה מוביל פעמים רבות לאבחנה שגויה.

בדיקת האבחון המתבקשת לאיתור נרקולפסיה מתבצעת לרוב במעבדת שינה, באמצעות בדיקת EEG ובדיקה פוליסומנוגרפית, הבודקת מדדים פיזיולוגיים רבים בזמן השינה. נוסף על בדיקת השינה הרגילה שנעשית כאשר ישנים במכון ומחוברים למכשירי מדידה, יעברו הנבדקים יעברו בדיקת MSLT, שבה הם יתבקשו להירדם מספר פעמים ביום לאחר לילה של שינה טובה. מרבית הנבדקים לא יצליחו לבצע את המשימה בצורה מהירה ומי שכן, כנראה סובל מהמחלה.

מחקרים חדשים מצביעים על כך שקיים קשר בין המחלה לבין מחלות אוטואימוניות, כך שיש סברה שהיא קשורה לכשל חיסוני כלשהוא. תרופה הפותרת את הבעיה מהיסוד טרם נמצאה, והטיפול במחלה כולל כיום ספקטרום רחב של טיפולים תרופתיים, טבעיים והתנהגותיים: מתרופות מעוררות, על מנת להקל על תחושת הישנוניות ועד ליווי והכוונה למשפחתו של המטופל ומתן מענה לקשייו באמצעות קבוצת תמיכה. הטיפול ההתנהגותי כולל היגיינה נכונה של השינה ושמירה על שנת לילה רצופה ומספקת. תנומות מתוכננות של 15 עד 30 דקות או יותר עשויות להועיל בהפחתת הישנוניות בשעות היום, כאשר יש להקפיד על תזונה נכונה לפני השינה ועל פעילות גופנית קבועה בשעות היום.

נלחצתם? הרשו לנו להרגיע אתכם: ראשית, אם עברתם את גיל 30 – רוב הסיכויים שצלחתם את משוכת הסיכון, שכן המחלה מתגלה לרוב לפני גיל 30, בדרך כלל בגיל ההתבגרות. שנית, המחלה נדירה מאוד ופוגעת באחד מתוך 2,000 אנשים באוכלוסייה הכללית של העולם, כאשר בקרב היהודים המחלה שכיחה פחות. ולבסוף, להפרעה יש לרוב מקור גנטי, כך שאם אין לכם במשפחה מישהו שלקה בה סביר שהיא תפסח גם עליכם. מסתבר, אגב, שהיפנים הם העם בעל הסיכון הגבוה ביותר ללקות במחלה והשיעור הגבוה ביותר של החולים במחלה נמצא בארץ השמש העולה.